מעשה בחיוב יזום שבוטל

בית משפט ביטל דרישה לתשלום היטלי פיתוח בסך של 1.8 מיליון שקלים שהטילה עירית רחובות

מאת עו"ד ארז ליבנה

במסגרת הסמכויות המוענקות לרשות המקומית היא רשאית, לגבות מהאזרחים תשלומים שונים ומגוונים כגון ארנונה, היטלי השבחה, וכיו"ב. חיוב נוסף בעל השלכה כספית רחבה הוא היטלי הפיתוח הנדרשים מבעל מקרקעין (עבור שטח הקרקע והבנוי) לצורך מימון הנחת התשתיות העירוניות. היטלי הפיתוח נגבים בזמן הנחת תשתית מוניציפלית או בטרם מתן היתר בנייה. חשוב לציין שההיטל משולם פעם אחת לכל נכס ותעריפיו מבטאים השתתפות בכל התשתיות העירוניות, הן הקיימות והן אלו שייבנו בעתיד.
בעשור האחרון החלה תופעה הולכת וגוברת בה הרשויות מנצלות מקור חיוב זה לצורך "העמקת הגבייה" תוך יצירת דרישות תשלום לא חוקיות. חיובים אלו, המוכרים כ-"חיובים יזומים", עשויים לפגוע הן באמון הציבור והן בבעל נכס הנדרש לשלם היטלי פיתוח, שלא כדין.
דוגמא לכך היא המקרה הבא: בשנת 2015 עיריית רחובות שלחה למועדון ספורט רחובות לשלם היטל סלילה ושצ"פ בסך 1.8 מיליון ש"ח עבור נכס שהוקם בשנות ה-70 וכל התשתיות סביבו, הוקמו זה מכבר – רובם על ידו ובמימון חבריו. המועדון הגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בלוד (השופט ד"ר אחיקם סטולר) באמצעות משרדנו, ע"י עו"ד אורי דויטש וארז ליבנה אשר בדקו את דרישת התשלום והופתעו לגלות ממצאים מעניינים השופכים אור המלמד כי אין המדובר בדרישת תשלום תמימה אלא בחיוב בלתי חוקי.
התחוור שבאמצע שנות ה-70, עיריית רחובות עצמה ביקשה מהמועדון לסלול על חשבונו רחוב ציבורי באורך 1.5 ק"מ ובעלות 239,000 ל"י, סכום עתק והגבוה בלמעלה מפי-3 מגובה היטלי הסלילה באותו מועד. העירייה אף התחייבה כי בשל העלות הגבוהה של סלילת הכביש העירוני – ששירת במשך שנים רבות את כל תושבי השכונה – המועדון לא יידרש לשלם היטלי סלילה נוספים. התחייבויות אלו ניתנו בכתב בין היתר על ידי ראש העיר, מהנדס ויועמ"ש העירייה.
בנוגע להיטל השצ"פ המועדון גילה כי העירייה קבעה כי היטל השצ"פ יגבה אך ורק מבעלי נכסים חדשים ולא יגבה מנכסים קיימים במועד התקנת חוק העזר.
על יסוד עובדות אלו, קבע בית המשפט המחוזי (עת"מ 37748-04-16 מועדון רחובות לספורט תרבות ונופש נ' עיריית רחובות) כי יש לבטל את דרישת התשלום במלואה על בסיס שלוש קביעות עקרוניות. ראשית, בית המשפט קבע כי המועדון פטור מתשלום היטל סלילת כבישים שכן המועדון כבר שילם את "חובו", עת סלל כביש ציבורי על חשבונו וזאת לאחר שהעירייה (ראש העיר, מהנדס ויועמ"ש העירייה) אישרה כי סלילה זו נחשבת ככיסוי מלא של היטלי הסלילה לאחר תהליך של בירור וקבלת החלטות. בית המשפט הוסיף וקבע כי "קשה להתעלם מחוסר תום הלב של נציגי העירייה", שכן העירייה עמדה על דרישת תשלום לא חוקית תוך התעלמות מוחלטת מאירועי העבר. עוד קבע כי "יש בדברים חומרה יתרה באשר מדובר ברשות ציבורית שעקרון תום הלב אמור להיות נר לרגליה".
שנית, בית המשפט קבע כי יש לבטל גם את החיוב בהיטל סלילת מדרכות מטעמי התיישנות ושיהוי שכן העבודות הנטענות החלו כבר בשנת 2006. בקביעתו, בית המשפט נתן דגש כי על הרשות לשלוח את דרישת התשלום זמן סביר לאחר מועד ביצוע העבודות. במקרה דנן, דרישת התשלום 9 שנים לאחר העבודות, דבר המקים למועדון טענות שיהוי והתיישנות. בית המשפט קבע כי לאזרח קיים אינטרס ההסתמכות לכך שהרשות לא תבוא אליו בדרישה תשלום היטלים בהתבסס על עבודות שנעשו לפני שנים רבות. אנו סבורים כי המדובר בקביעה תקדימית וחשובה, שכן משמעותו שהרשויות יהיו מחויבות לפעול בשקידה ראויה להוציא חיובים בזמן ובלוח זמנים ברור, ולא ניתן יהיה להוציא דרישת תשלום במועד אקראי, שנים רבות לאחר ביצוע העבודות.
שלישית, בנוגע להיטל השצ"פ, בית המשפט בחן את מסמכי העירייה, לרבות פרוטוקלים של מועצת העיר בעת אישור חוק העזר והתחשיב (מכוחו נקבעו תעריפי חוק העזר) , ומצא כי העירייה במועד הליך הכנת חוק העזר ואישורו, לא התכוונה לגבות היטלי שצ"פ מנכסים קיימים, אלא רק מבניה חדשה. בית המשפט קבע כי יש לפרש את חוק העזר על פי כוונת המחוקק בעת הכנתו ואישורו, ועל אף שאין הוראה ישירה בחוק העזר הפוטרת נכסים קיימים מתשלום היטל שצ"פ, אין מקום לחייב נכסים אלו. אנו סבורים כי המדובר בפס"ד ראוי ונכון שכן אין זה ראוי להטיל לרשות מקומית לגבות היטלים בגין נכסים שמלכתחילה לא הייתה כוונה לגבות היטלים בגינם.
ומה המוסר ההשכל הנלמד מפסק הדין? לעולם אין לקבל את דרישות התשלום כ"גזירה משמיים" ובאמצעות הכלים הנכונים, ניתן להפחיתם ואף במקרים מסוימים (בדומה למקרה שהוצג לעיל) לבטלם כליל.

האמור בעדכון אינו מהווה עצה לפעולה כזו או אחרת. אין להיזקק לאמור בעדכון מבלי לקבל עצה מקצועית.