לא ניתן לנקוט בהליכי גבייה פאסיביים לגביית חוב במידה והרשות השתהתה בגבייתו לאורך השנים

עו"ד אלדד פרקש

 

"הצדק אינו חד סתרי. כשם שהוא עשיו לחסום טענה של האזרח, כך הוא עשוי לחסום גם טענה של הרשות" (השופט זמיר, 1995).

אדם פונה לעירייה ומבקש אישור העדר חובות לצורך העברת זכויות בנכס – או אז טוענת העירייה כי עליו לשלם חוב ישן של מאות אלפי ש"ח כתנאי למתן האישור.

בפסק דין חשוב של בית המשפט העליון אשר ניתן לפני ימים אחדים נקבע כי רשות מקומית לא יכולה לנקוט בהליכי גבייה פאסיביים מחמת שיהוי.

עע"מ 8329/14 עיריית קרית אתא ואח' נ' נילי קורן ומלכה בראון (פורסם בנבו)

בשנת 2015 ניתן פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון בעניין סלומון (עע"מ 8832/12) בו נקבע כי דיני ההתיישנות חלים גם על הליכי גבייה פאסיביים – היינו, רשות מקומית אינה רשאית להתנות מתן אישור העדר חובות בתשלום חוב, אם חלפה לגביו תקופת ההתיישנות.

אולם, בהלכת סלומון נקבע (בדעת רוב) כי תחולת ההלכה היא רק מכאן ולהבא ואינה חלה על חובות קודמים שנצברו קודם למתן ההלכה (אפריל 2015).

לכן, בנסיבות מקרה זה, לא ניתן היה להחיל את הלכת סלומון ולקבוע שהחוב התיישן ולא ניתן עוד לגבותו.

בפסק הדין שניתן לפני מספר ימים עשה בית המשפט העליון שימוש בדוקטרינת השיהוי וקבע כי לא ניתן לנקוט בהליכי גבייה מנהליים פאסיביים לגביית חובות ארנונה והיטלי פיתוח בסכום של למעלה מ- 400,000 ש"ח, מחמת שיהוי.

בעוד שדיני התיישנות כוללים מועדים קשיחים על פי חוק, דוקטרינת השיהוי היא גמישה. מתי אם כן ייקבע שרשות מקומית השתהתה בגביית החוב באופן שלא תוכל יותר לדרוש את תשלום החוב?

בשאלה זו יש לאזן בין שיקולים שונים: אינטרס ההסתמכות של הפרט, האינטרס הציבורי (גביית מס אמת מחד, ופעולה תקינה של הרשות מאידך) וחובת ההגינות שחלה על הרשות ועל האזרח.

כל מקרה ידון לגופו.

על כל פנים, בהלכה זו נפתח הפתח להעלאת הטענה כי בחלוף שנים רבות, ובנסיבות המתאימות, הרשות המקומית אינה רשאית לגבות את החוב מחמת שיהוי.

 

 

**האמור בעדכון אינו מהווה עצה לפעולה כזו או אחרת. אין להיזקק לאמור בעדכון מבלי לקבל עצה מקצועית.